פליז, סגסוגת המורכבת בעיקר מנחושת ואבץ, היא אחת המתכות הוותיקות והשימושיות ביותר בתעשייה. השימוש בפליז מתועד כבר מהעת העתיקה, כאשר תרבויות קדומות גילו את יתרונותיו הייחודיים בייצור כלים, נשקים וחפצי אומנות. כיום, בישראל ובעולם כולו, השימוש בפליז נפוץ במיוחד בתחומי העיצוב, הבנייה והתעשייה, הודות לתכונותיו הייחודיות ויכולת העיבוד המצוינת שלו.
הכרת החומר – העומק הטכנולוגי
פליז מכיל בדרך כלל בין 60% ל-90% נחושת, כאשר היתרה היא בעיקר אבץ, אך לעיתים מוסיפים גם אחוזים בודדים של מתכות אחרות כמו עופרת, אלומיניום או ניקל כדי להשיג תכונות ספציפיות. ההרכב המדויק משפיע באופן משמעותי על תכונות החומר ועל אפשרויות השימוש בו. פליז עם אחוז נחושת גבוה (מעל 85%) יהיה רך יותר וקל יותר לעיבוד, מה שהופך אותו לאידיאלי לעבודות עיצוב ופרטים דקורטיביים. לעומת זאת, פליז עם אחוז אבץ גבוה יותר (30-40%) יעניק לחומר קשיחות וחוזק מכני משופר, התאמה טובה יותר ליישומים הנדסיים ועמידות גבוהה יותר בתנאי עבודה קשים.
הצבע האופייני של פליז נע בין זהוב בהיר לזהוב כהה, כאשר הגוון המדויק תלוי בהרכב הסגסוגת. ככל שאחוז הנחושת גבוה יותר, הגוון יהיה אדמדם יותר. עם הזמן, ובמיוחד בחשיפה לאוויר ולחות, הפליז מפתח פטינה ירקרקה-כחלחלה. תהליך זה, שנחשב בעבר לחיסרון, הפך בשנים האחרונות ליתרון אסתטי בעיני מעצבים רבים, במיוחד בפרויקטים המדגישים מראה וינטג' או תעשייתי. יתרה מזאת, הפטינה מספקת שכבת הגנה טבעית נוספת מפני קורוזיה.

יתרונות משמעותיים בשימוש בפליז
העמידות המרשימה לקורוזיה של הפליז היא אחת מתכונותיו הבולטות ביותר. בהשוואה לברזל ופלדה רגילה, פליז מציג עמידות גבוהה משמעותית לחלודה והתפוררות, מה שהופך אותו לאידיאלי לשימוש חיצוני ובסביבות לחות ומאתגרות. באזורי חוף הים, למשל, פליז הוא בחירה מצוינת למעקות, אביזרי חוץ ורכיבים דקורטיביים. היתרון הזה בולט במיוחד בישראל, שבה הקרבה לים והלחות הגבוהה מאיצים תהליכי קורוזיה במתכות אחרות.
הפליז מציע גם מוליכות חום וחשמל מצוינת, תכונה שהופכת אותו לפופולרי במיוחד בתעשיית האינסטלציה והחשמל. מוליכות החום הגבוהה מאפשרת פיזור חום יעיל, מה שהופך את הפליז לבחירה מועדפת ברכיבים הדורשים יכולת קירור טובה. בנוסף, החומר קל יחסית לעיבוד – ניתן לחתוך, לכופף, לרתך ולהבריג אותו בקלות יחסית, מה שמקל על העבודה איתו במסגריות ובבתי מלאכה. גמישות העיבוד הזו מאפשרת יצירת צורות מורכבות ועיצובים מתוחכמים שקשה להשיג עם מתכות אחרות.
יתרון נוסף וחשוב של הפליז הוא התנגדותו הטבעית לחיידקים ובקטריות. מחקרים מראים כי משטחי פליז מפחיתים משמעותית את הישרדות החיידקים על פניהם, מה שהופך אותו לבחירה מצוינת למקומות ציבוריים ולמוסדות רפואיים. תכונה זו, בשילוב עם עמידותו הגבוהה לקורוזיה, הופכת את הפליז לחומר אידיאלי למשקופים, ידיות ומעקות במבני ציבור.
האתגרים והחסרונות בעבודה עם פליז
המחיר הוא ללא ספק אחד החסרונות הבולטים של הפליז, והוא מהווה שיקול משמעותי בכל פרויקט. בהשוואה לפלדה רגילה, מחיר הפליז גבוה משמעותית, עובדה שמשפיעה ישירות על עלות הפרויקט הסופית. נכון לשנת 2025, מחיר הפליז בישראל נע בין 35-50 ₪ לקילוגרם, תלוי בסוג, איכות וכמות הרכישה. לעומת זאת, מחיר הפלדה הרגילה נע בין 8-12 ₪ לקילוגרם. פער המחירים הזה מחייב תכנון מדוקדק של הפרויקט וניצול יעיל של החומר.
אתגר משמעותי נוסף הוא הצורך בידע וניסיון ספציפי בעבודה עם החומר. בעוד שרוב המסגרים והרתכים מנוסים בעבודה עם פלדה רגילה, העבודה עם פליז דורשת מיומנויות מיוחדות וידע טכני ספציפי. ריתוך פליז, למשל, דורש מיומנות מיוחדת, ציוד מתאים וטכניקות עבודה שונות מאלו המשמשות בריתוך פלדה רגילה. טמפרטורות העבודה שונות, וטעות בתהליך עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לחומר.
חיסרון נוסף הוא הרגישות היחסית של הפליז לחומרים כימיים מסוימים. חשיפה לחומצות חזקות או לתרכובות אמוניה עלולה לגרום לקורוזיה מואצת. בנוסף, בסביבות מסוימות עלול להתפתח תהליך הנקרא "קורוזיית אבץ סלקטיבית" (dezincification), שבו האבץ נשטף בהדרגה מהסגסוגת, מה שמחליש את החומר ופוגע בתכונותיו המכניות.
טכניקות עבודה מתקדמות עם פליז
חיתוך וקידוח – הטכניקות המקצועיות
בעבודת חיתוך פליז, יש להקפיד על מספר עקרונות מקצועיים חשובים. מהירות החיתוך צריכה להיות נמוכה ב-30% עד 40% בהשוואה לפלדה רגילה, זאת כדי למנוע התחממות יתר והיווצרות שבבים לא רצויים. מומלץ להשתמש בלהבי מסור עם שיניים עדינות (18-24 שיניים לאינץ') ולהקפיד על קירור מתאים. נוזל הקירור צריך להיות על בסיס שמן ולא מים, כדי למנוע הכתמה של החומר.
בקידוח פליז, הטכניקה שונה מהותית מקידוח בפלדה. יש להשתמש במקדחים חדים עם זווית חיתוך של 118 מעלות ובמהירויות סיבוב מתונות (בין 1,000 ל-1,500 סל"ד למקדח 6 מ"מ). שימוש בנוזל קירור הוא קריטי למניעת התחממות יתר, שעלולה לגרום לשינוי צבע או עיוות החומר. חשוב במיוחד לבצע את הקידוח בלחץ קבוע ואחיד למניעת היתפסות המקדח בחומר.
ריתוך מקצועי של פליז
ריתוך פליז הוא תחום התמחות בפני עצמו, הדורש הבנה מעמיקה של התנהגות החומר. הטכניקה המועדפת היא ריתוך TIG עם גז ארגון טהור (לפחות 99.99% טוהר) ועם חוט ריתוך המותאם במיוחד לפליז. טמפרטורת העבודה צריכה להיות נמוכה ב-20% עד 30% מאשר בריתוך פלדה, וחשוב להקפיד על חימום אחיד למניעת עיוותים.
תהליך הריתוך מתחיל בניקוי יסודי של האזור המיועד לריתוך מכל שמן, לכלוך או תחמוצות. חימום מקדים של החלקים ל-150-200 מעלות צלזיוס מומלץ למניעת סדקים ולהבטחת חדירה טובה של הריתוך. הזרם בריתוך צריך להיות נמוך יחסית, ויש להשתמש בטכניקת "דפיקות" קצרות במקום תנועה רציפה.
גימור מקצועי
תהליך הגימור של פליז הוא קריטי להשגת התוצאה הסופית הרצויה. פליז מקבל גימור מצוין בליטוש, וניתן להשיג מגוון רחב של גימורים – החל ממראה מט עדין ועד למראה מבריק כמו מראה. תהליך הליטוש מתחיל בשימוש בנייר לטש גס (התחלה ב-400 גריט) ומתקדם בהדרגה לניירות עדינים יותר (עד 2000 גריט). בין שלבי הליטוש חשוב לנקות היטב את המשטח למניעת שריטות.
לאחר הליטוש הסופי, יש לשקול את סוג ההגנה הרצוי. השימוש בציפוי מגן (לכה שקופה מיוחדת למתכות) מומלץ למניעת השחרה והיווצרות פטינה לא רצויה. קיימים בשוק ציפויים שונים, חלקם מט וחלקם מבריקים, המאפשרים שמירה על המראה המקורי של הפליז לאורך זמן.

